האם העובד פוטר או התפטר כדין פיטורים?

זו שאלה של כוונת הצדדים.

בפסק דין של בית הדין לעבודה בחיפה, כבוד הרשמת דניה דרורי, התובעת תבעה את דידי יבוא ושיווק בע"מ, בין היתר על פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, בטענה כי המעסיקה פיטרה אותה או לחילופין, מדובר בנסיבות המצדיקות התפטרות כדין פיטורים. היינו, היא זכאית לפיצויי פיטורים, למרות שהתפטרה. בית הדין קבע כי העלאת שתי הטענות העובדתיות הנ"ל כטענות חלופיות, יש בה לעיתים משום הצבת קושי בדרכו של העובד להוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים משום שבמסגרת הנטל המוטל עליו להוכיח כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים על פי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג 1963 נשקלת גם כוונת מי מהצדדים היה להביא את יחסי העבודה לכלל סיום, כך שבנוגע לפיטורים טענת העובדת כי המעסיק הוא שהתכוון להביא לכלל סיום מערכת יחסי העבודה, ואילו בהתייחס להתפטרות בדין פיטורים נטען כי הכוונה לסיים את מערכת יחסי העבודה, הם אכן של העובדת, אך הנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים.

 

בית הדין ציין על פי ההלכה הפסוקה, כי על הצד הפועל על מנת להביא את יחסי העבודה לסיומם ליתן ביטוי שאינו משתמע לשני פנים לכוונה זו, בין בכתב, בין בעל פה, בין בהתנהגות. בבחנו את השאלה מי הצד היוזם, על בית הדין לבחון את כל נסיבות המקרה, ואת מעשיהם של שני הצדדים, לרבות השאלה, מי מהצדדים היה מעוניין להביא לניתוק יחסי העבודה.

 

בית הדין קבע, כי על פי ההלכה הפסוקה, הנטל על קיומן של אותן נסיבות המפורטות בסעיף 11 (ב) לחוק פיצויי פיטורים מוטל על העובד, ואין די בתחושה סובייקטיבית של העובד באשר לקיומן של הנסיבות, וכי נדרשת "קיומה של תשתית עובדתית אובייקטיבית".

 

במקרה זה שייצגנו את המעסיקה בבית הדין, נקבע כי קשה ליישב את מהתנהגותה של העובדת עם כוונה להמשיך את יחסי העבודה, ויש לראות בהתנהגותה ביטוי להביא את יחסי העובדה לסיומם. מאידך, לא הוכח כי היה בהתנהגותה של המעסיקה עילה להתפטרות כדין פיטורים, ולכן תביעת העובדת לפיצויי פיטורים ומתן הודעה מוקדמת נדחתה, ואילו תביעת המעסיקה התקבלה כי העובדת היא חייבת למעסיקה פיצויים בגין אי מתן הודעה מוקדמת בשווי חודש שכר עבודה.

 

חיוב העובדת בפיצויים למעביד נקבע על סמך סעיף 7 (ב) לחוק הודעה מוקדמת הקובע כי בדיוק כמו שמעביד חייב לתת לעובד הודעה מוקדמת לפני שהוא מפטר אותו (ולשלם לו בגין תקופה זו) כך עובד חייב לתת למעביד הודעה מוקדמת, שאם לא כן, המעביד זכאי לפיצויים מהעובד בגין שווי שכרו עבור תקופת ההודעה המוקדמת.

 

לפיכך, בנסיבות של המקרה שייצגנו את המעביד, הואיל והעובדת עזבה את עבודתה ללא מתן הודעה מוקדמת, וטענתה נדחתה כי היא פוטרה, משמעות הדבר הוא שהעובדת עזבה את עבודתה ללא מתן אפשרות למעסיק למצוא לה מחליפה, ובגין כך היא חייבת בפיצויים למעביד.